אני מיקה, מדריכת גלישה ומורה ליוגה.

את הדרך שלי לעולם הוולנס לא התחלתי מתוך שקט או חיפוש רוחני,
אלא מתוך חיים של חומר, הישגיות ולחץ.

בשנות העשרים המוקדמות שלי עבדתי במכירות מסביב לעולם,
חייתי בקצב גבוה ורחוק מהגוף ומהעצמי, ובשלב מסוים מצאתי את עצמי במקום של דיכאון ובלבול.
דווקא אז הגלישה נכנסה לחיים שלי כמעט במקרה.

לא מתוך אהבה לספורט, אלא מתוך צורך לנשום.
דרך הים גיליתי מה זה להיות באמת ברגע.

בלי רעש, בלי מחשבות, רק נוכחות.
עם הזמן הבנתי שהגלישה לא רק שינתה את היום־יום שלי,
אלא פתחה לי דרך חיים אחרת.
דרך של חיבור לגוף, לפחד, לחוסר שליטה, ולבניית חוסן דרך חוויה ולא דרך מאבק.

הדרך הזו הובילה אותי לחיות ארבע שנים בסרי לנקה, שם נחשפתי לעומק לעולם היוגה ולתרבות המזרח.

החיבור בין הגלישה, היוגה, הנשימה והנוכחות הפך לבסיס של החיים שלי ושל מה שאני מעבירה היום הלאה.
העבודה שלי היא לא ללמד שיטה ולא להבטיח ריפוי, אלא ללוות אנשים בתהליך של חיבור לעצמם,
דרך הגוף, הים והחוויה,
בצורה פשוטה, אנושית ומודעת.ֿ